שמיכה נוספת, ועוד שכבה , העיקר שלא יהיה לו קר, לעולל הקטן…
כך חשבתי בהיותי אימא צעירה, וכמו עוד אימהות רבות וצעירות, קניתי עוד גופיות פליז, ועוד שמיכת שכבות, ולבסוף, הגעתי עם תינוק מנוזל אל המרפאה.
רופא הילדים הסביר לי כי גופו של התינוק במיוחד בחודשיו הראשונים אינו מייצר חום גוף, ולכן שכבה נוספת של שמיכה, ועוד אחת, לא תסייע לו להתחמם, אלא צריך לחמם את החדר!
פתרונות רבים ויצירתיים אנחנו מחפשים, כדי להגן על גופנו בחורף מהקור, חשוב רק לזכור- כי טמפרטורה קבועה בחדר של 22 מעלות עד 24 מעלות זוהי הטמפרטורה הטובה ביותר עבור כולנו, ובמיוחד יש לשים לב לילדים קטנים שבדרך כלל השמיכה נופלת ברוב הלילה, כך שהחום בחדר הוא המגן על גופם, וגם אם לבושים בבגדים מחממים חשוב מאד שלא ינשמו אוויר קר שיחדור אל הראות ומכאן הדרך להצטננות קלה…
לפעמים, למרות החימום אנחנו מרגישים עדיין קריר ומעלים את הטמפרטורה לגבוה יותר, ועל כך חבל, מכיוון שבטמפרטורות גבוהות יותר קל לחיידקים להתרבות, וכן על התשלום שאנו משקיעים בעזרים חיצוניים כדי להתחמם.
מומלץ בקור להתחמם על ידי אכילת מאכלים מחממים הממריצים את הדם ונותנים תחושת חום פנימית, במיוחד בארוחת ערב לפני השינה, כדוגמת מאכלי קדרה על בסיס דגנים מלאים וקטניות, סלטי ירקות מוקפצים או אפויים בתנור, מרקים מתובלים, דייסות וחליטות צמחים מענגות.
חסד עשה לנו ה', שנתן לנו בבריאה תבלינים מיוחדים שיסייעו לנו בחימום הגוף והמרצת הדם, וכדאי להכירם ולשלב אותם במאכלי החורף, וחשוב לא פחות, במהלך היום כדי לחמם את הבית, הדליקו ברקע שיר קצבי, וקומו לרקוד…
הבית כולו יתחמם מן האווירה והשמחה,
ונזכה כולנו לחורף בריא ונעים!!!
התבלינים שיחממו לנו את החורף:
קינמון, זנגביל (ג'ינג'ר), כורכום, אגוז מוסקט, הל, ציפורן, פלפל שחור, פלפל אנגלי, חרדל, זעפרן.
לתשומת לב!
תבליני החורף המובאים בכתבה ממריצים ומחממים את הגוף, מכיוון שהם גורמים בגוף לקצב זרימת דם מהירה יותר, ולכן למי שסובל מלחץ דם גבוה, יש להיזהר במינון!
תבליני חורף:
קינמון – הקינמון המצוי הוא מקל הקינמון שמהקליפה הדקיקה של מקלות העץ נודפת הארומה המיוחדת שבו, לטעם מרוכז ודומננטי יש להשתמש באבקה (תבלין), ולריח נעים וטעם עדין מומלץ להשתמש במקלות עצמן, חשוב מאד לפני השימוש לבדוק מנגיעות, כיון שפעמים רבות מסתתרים חרקים בין הקפלים, הקינמון מתאים לתיבול בשר, לתבשילי קדירה כמו חמין בשבת, וכן למאפים מתוקים, השילוב של קינמון עם תפוחים הינו שילוב מנצח.
לקינמון מיוחסות סגולות בריאותיות רבות, ובמיוחד כמסייע לאיזון סוכרים בדם, הקינמון ממריץ, ולכן מי שמחפש תחליף לקפה של הבוקר, או סתם כך להעלות את המצב רוח כתחליף לשוקולד, הקינמון הינו תחליף מעולה. בקונדטוריות אף משתמשים בתבלין זה כדי למשוך לקוחות על ידי שמפזרים מעט אבקת קינמון על יד התנור, או ליד פתחי האוורור לכיוון הרחוב, הקינמון מדיף ניחוחות מזמינים, והדרך למלאות שקית מאפים קלה יותר…
זנגביל (ג'ינג'ר) – קנה שורש צהבהב עם קליפה דקיקה בצבע חום בהיר, ניתן למצוא אותו טרי, כתבלין – אבקה, מיובש, מיובש ומסוכר כמעין סוכריית בריאות, טעמו מעט חריף וארומתי.
מיחסיים לזנגביל סגולות בריאותיות רבות כמו: חיזוק המערכת החיסונית, נוגד דלקת, מקל על כאבי בטן ומרגיע בחילות, המטבח ההודי והאסיאתי מארח אותו באופן קבוע כמעט בכל מאכליו הן המתוקים והן המלוחים, אל המטבח הישראלי הוא נכנס באיטיות רבה אך בהצלחה רבה! בצורתו הטרייה ניתן להכניסו למרקים, לטחון ברטבים לפסטה ולשלבו בסלטים חיים, אפילו בירקות מוקפצים הוא ישדרג את הטעם עם גירור עדין של שורש טרי, כתבלין הוא מתאים למאפים מלוחים ומתוקים, וכן לתיבול בשרים או אורז.
את הזנגביל היבש והמסוכר ניתן לאכול כסוכריה לחיזוק בחורף או להכניס בעוגה, ואף להכין חליטות תה ממריצות ומחממות.
יש לאחסן את השורש בשקית אטומה במקרר, וכך ניתן ליהנות ממנו לזמן רב, את היבש ניתן אף לאחסן בארון, והתבלין – במקפיא.
כורכום – שורש כתום עם קליפה בצבע חום בהיר ממשפחת הזנגביל, את התבלין באבקה מפיקים מהשורש לאחר טחינה, צבעו צהוב – כתום עז, והוא משמש גם כצבע מאכל טבעי דוממנטי מאד בתעשיית הממתקים והקינוחים, טעמו עדין יותר מצבעו, אך יש להוסיפו במינון מוקפד כדי לקבל צבע עסיסי למאכל מבלי שטעמו השתלט על כל המאכל, בכל תבשיל קדרה או כתיבול לבשרים ודגים הוא יוסיף צבע וטעם עדין, ניתן אף לבשל בסיר מרק חתיכה קטנה של שורש כורכום ובכך להעשיר את הצבע הטעם והבריאות.
היום מייחסים לכורכום סגולות רפואיות רבות, במיוחד כחומר מעודד קרישת דם ומחטא, ניתן אף למצוא על מדפי תוספי התזונה כדורי כורכומין לחיזוק המערכת החיסונית ולתמותת תאים סרטניים, לטיפול בבעיות מעיים וכמניעת מחלות כמו אלצהיימר, וסוכרת.
אגוז מוסקט – ה"אגוז" אינו אלא, זרעי העץ הנראים כאגוז חום, בכדי להפיק מהאגוז את טעמו המשובח טוחנים אותו כאבקה, או מגררים מעט אל התבשיל, ניתן לבקש לטחון במקום הרכישה או לרכוש טחון, מומלץ לשמור במקפיא, הוא נחשב לתבלין המעורר שמחה ומצב רוח, וכנוגד דיכאון מעולה, השימוש העיקרי במטבח הינו לבשרים או למאכלים חלביים כמו פשטידות ומרקים, גם במאפים הוא מוסיף טעם מאד יוקרתי ומיוחד.
יש לשים לב להשתמש בו בכמויות קטנות מאוד, כיון שטעמו עז, ודומיננטי מאד.
מהעלים האדומים העוטפים את האגוז מפיקים תבלין הנקרא – משיה, הוא תבלין דומיננטי במטבח המרוקני ומוסיפים אותו לטעם עדין ומיוחד בתיבול בשרים.
הל – צמח ממשפחת הזנגביל, מגיע כתרמיל ירקרק קטן ובתוכו הגרעין, וניתן אף לרכוש אותו כאבקה, טעמו מתוק חריף, שימושו העיקרי הוא להכנת קפה (חוויג' לקפה), חליטות תה, מאכלי קדירה, חמין אורז, ולמרקים,
כאשר משתמשים בזרעים מומלץ להוסיפם לבישול ללא נוזלים ולחמם במעט שמן כך מתנדף השמן הארומתי שמרכז את הטעם והניחוח הייחודי, יש להוציאו מהמאכל –לפני הגשת האוכל.
להל מיוחסות סגולות כמייבש ליחות, ומרגיע כאבי בטן, ומומלץ במקרים של זיהומים במערכת העיכול.
ציפורן – מוכר לכולנו בריחו העדין שברוב בתי ישראל מלווים איתו את המלכה במוצאי שבת, בטעמו הוא מעט חריף וארומתי, ניתן להשתמש בו בצורתו השלמה – דמוי מסמר, המתאים לחליטות תה או קינוחים על בסיס פירות כמו קומפוט מבושל, או בצורתו הטחונה בכמות מזרעית ביותר לתיבול בשרים, או עוגות, בעיקר עוגות דבש,
ברפואה מייחסים לציפורן ערך רב כחומר מאלחש, ולכן הוא מומלץ בהרגעת כאבי שיניים וחניכיים.
פלפל שחור – בכל מתכון אירופאי או ים תיכוני תמצאו אותו ברשימה: מלח, שמן ופלפל… ויש שהגדילו לעשות ואף הכינו לו מקום של כבוד על יד המליחה.. "מפלפלת"… הפלפל הוא צמח ממשפחת הפלפלים ומשתמשים בזרעיו לאחר גריסה או טחינה, כאשר הוא מבשיל צבעו הופך לאדום, היום בכל מקום המכינים אוכל "גורמה", מתהדרים בגורס פלפל חדשני, כך שניתן להפיק מהגרעין את כל טעמו העז על ידי גריסה סמוך ככל שניתן לבישול או לאכילה, מבחינה בריאותית (במיוחד כאשר משתמשים בו כגרוס) יש בו סכנת השאפות לקנה ולריאות, ולהצמדות על דופנות הקיבה, לאנשים בעלי קיבה רגיזה או הסובלים מצרבות מומלץ להימנע מהשימוש בו בכלל.
וכולנו נסכים שכאשר הפלפל גרוס בגריסה גסה, לא נעים בכלל אם "נתקע" בין השיניים חתיכת פלפל שחור זמן רב לאחר הארוחה…
ולכן, לאלו שלא מוותרים על ה"חריף", עדיף לתבל בחריפות קלה את המאכלים עם פפריקה חריפה או מעט פלפל לבן, ואת הפלפל השחור להשאיר מאחור…
זעפרן – או בכינוי – "שערות" זעפרן, הוא מופק מפרח הכורכום, טעמו עדין וצבעו העז מעורר את כל החושים, די לשים במאכל 2 שערות זעפרן כדי לקבל טעם מיוחד וצבע נפלא, מומלץ להשרות את ה"שערות" בחצי כוס מים רותחים ולהשהות כ10 דקות לפני תיבול המאכל, השימוש העיקרי במטבח הוא לתיבול בשרים, מרקים ואורז. אפשר לומר כי הזעפרן הוא התבלין היקר ביותר, כיון שהפרח שממנו מופק הזעפרן פורח פעם אחת בשנה, ומכל פרח ניתן להפיק רק כ3 "שערות", סגולותיו הייחודיות הן כחומר חיטוי המתאים במיוחד לעונת החורף בה כולנו מסתגרים בבית ולא מאפשרים לחיידקים פתחי אוורור, ולכן מומלץ להשתמש בו לעיתים קרובות במיוחד בתקופה זו.
חרדל – היום, ניתן למצוא זנים רבים של זרעי חרדל אכילים, לכן זן יש צבע וטעם ייחודי, ניתן לאכול את הזרעים עצמם, או לטחון אותם ולייצר מהם את ממרח החרדל,
עיקר השימוש בחרדל הינו כתבלין דומיננטי מאד המתבל בארומטיות עשירה בשרים, דגים וסלטים, כדי לקבל מרקמים וטעמים ייחודיים מומלץ לשלב את ממרח החרדל עם גרגירים במיוחד מדיז'ון שבצרפת,
לחרדל סגולות רפואיות להקלה בהצטננות, וכמייבש ליחות, אך לא רק בהקשר הקולינרי אלא גם בשימוש בגרגרים כעיסוי על העור להקלה על כאבי שרירים ולטיפול קוסמטי
פלפל אנגלי – הינו תבלין ממשפת ההדסים, כאשר טוחנים אותו לאבקה נקרא – בהרט, ישנם אמנם בשווקים סוגים שונים של בהרט המשלבים תערובת של תבלינים להרמוניה מושלמת בטעמים, אך, הבהרט המקורי הוא פלפל אנגלי טחון בלבד, לרוב הוא מתבל מאכלי עדות מיוחדים כמו קובה, ממולאים מיוחדים ועוד, בצורתו השלמה ניתן אף למצוא אותו בירקות מוחמצים, תבשילי קדרה, בשרים, ובשילוב עם עלי דפנה, מומלץ להוציא את הפלפל האנגלי לפני הגשת המאכל…
מקובל להוסיף את הפלפל האנגלי למאכלים על בסיס קטניות כיון שהפלפל מסייע לעיכול.
